אקטיביזם חברתי
סיפור מסע
אמונה היא לעשות את הצעד הראשון גם כשאינך רואה את התמונה כולה
מרתין לותר קינג
היציאה לדרך
את סיפור המסע שלי כפעיל חברתי, מסעי הרוחני, בחרתי לספר באמצעות מוטיב האש. כל האירועים שמתוארים בו התרחשו במציאות. הזיקה שיצרתי ביניהם היא סובייקטיבית לחלוטין כמובן, אך מהווה בעבורי את הדרך ההולכת ונפרשת בכל צעד.
משחר ילדותי חינכו אותי הוריי, מוריי הגדולים לנדיבות, לתרום לחברה בה אני חי ואני זוכר את עצמי מתנדב במסגרות שונות כבר מגיל צעיר. אבל, היה זה המסע להודו אליו יצאתי בפברואר 2008, בו הפכתי לאקטיביסט. לאחר שלושה שבועות ברישיקש, שם החל מסעי, בעקבות עניין שהתעורר אצלי בבודהיזם, ב-14.3.2008 הגעתי לדהרמסלה, בה חי מאז 1959 הדלאי לאמה, מנהיגם הרוחני של הטיבטים, אשר הקים בה את הממשלה הטיבטית הגולה.
מכיוון שב-10.3.1959, בשל חששו שיומת על-ידי הסינים, ברח הדלאי לאמה עם 60 מתומכיו מטיבט להודו, הפך ה-10.3 ליום ההתקוממות והמחאה הטיבטית. בשנת 2008 התקיימה האולימפיאדה בבייג'ין. הטיבטים סברו שזו הזדמנות לעורר את דעת הקהל העולמית לכיבוש הסיני את טיבט ובשל כך, ב-10.3.2008 פרצה המחאה הטיבטית הגדולה ביותר מזה כעשרים שנים.
במהלך דיכוי המחאה נהרגו כ-120 טיבטים ורבים נוספים נפצעו ו/או נעצרו. ב-18.3.2008 שודרה ברחבת המנזר של הדלאי לאמה מסיבת עיתונאים איתו. בהגיעי לשם לצפות במסיבת העיתונאים, הרחבה היתה מלאה במאות נזירים, אוחזים בדגל הטיבטי, שרים את ההמנון הטיבטי וחוזרים על מנטרות בקול בס נמוך ורב עוצמה. אנרגיה, שעד אותו יום לא נתקלתי בה. אז הוקרנה מסיבת העיתונאים עם הדלאי לאמה, שלימד, ימים ספורים מפרוץ המאורעות ש"violence is out dated" וש"עכשיו הוא הזמן שהטיבטים צריכים למצוא את הדרך להיות חברים של הסינים". היתה זו הפעם הראשונה בה ראיתי ושמעתי את הדלאי לאמה ובאותו רגע היה לי ברור – זוהי דרכי. אני מוכרח לקחת בה חלק פעיל.
דהרמסלה, הודו
 |  |
|---|---|
 |  |
 |  |
 |  |
 |  |
 |  |
 |  |
 |  |
 |  |
 |  |
 |  |
 |  |
 |  |
 |  |
 |  |
 |  |
 |  |
 |  |
התנדבות במעון יום
החשיפה לסיפורם של הטיבטים ולרוח אותה מנהיג הדלאי לאמה הניעו אותי מיד לפעולה. חיפשתי מקום להתנדב בו, ויש רבים כאלה בדהרמסלה. קיוויתי להתנדב ב-Tibetan Children's Village (TCV), פנימיה בה חיים אלפי ילדים טיבטים, שהוריהם הבריחו אותם מטיבט לדהרמסלה על-מנת שיוכלו לזכות בחינוך הטיבטי, האסור בטיבט עצמה. מכיוון שב-TCV מקבלים, בצדק, רק מתנדבים שיכולים להתחייב לשנה לפחות, התחייבות שלא יכולתי לעמוד בה, בחרתי להתנדב במעון יום לתינוקות בני חצי שנה עד שלוש, על-מנת לאפשר להוריהם, שאינם בעלי אמצעים, לצאת לעבוד ולהתפרנס. בשבועות שהתנדבתי במעון שיחקנו עם הילדים, האכלנו אותם, חיתלנו אותם וגם – למדתי מהגננות הטיבטיות כיצד ניתן תוך רבע שעה להרדים בו זמנית כ-25 ילדים! כל יום באותה שעה!
למרות שצמוד למעון, המכיל כ-25 פעוטות וכ-10 עובדות ומתנדבים ב-3 חדרים לא גדולים, ישנה חצר, היא היתה מוזנחת מאוד ולא בשימוש. כך שכל האנשים הללו מצויים מ-8:00 עד 17:00 בחלל סגור. לעיתים זה די מחניק וזה בודאי לא בריא, פיזית ונפשית. לכן, הצעתי שנגייס את כלל צוות המעון, המתנדבים והורי הילדים ליום עבודה משותף בו נשפץ את החצר. בדיעבד, היום השמח והמרגש הזה היה היום בו הפכתי, באופן לא רשמי כמובן, גם לעובד-סוציאלי קהילתי.
אירועי מודעות
מהנה ומתגמלת ככל שהיתה ההתנדבות במעון, אלה היו ימים סוערים מאוד בדהרמסלה. במהלך שהותי שם התבהר לי במהרה שמרביתם המכריע של התיירים הרבים המגיעים לדהרמסלה מתמקמים בבהגסו ובדהרמקוט (שכלולים בדהרמסלה) וממעטים להגיע למקלוד גנג' (גם היא חלק מדהרמסלה), בה ממוקם מנזרו של הדלאי לאמה ובה מתגוררים מרבית הטיבטים. כך, למרות שבאותם ימים היתה שביתה כללית של הטיבטים, הפגנות ביום ומצעדי נרות בערבים, רבים מהתיירים כלל לא שמעו על המתרחש.
החלטתי לארגן אירוע להעלאת המודעות לסיפור הטיבטי. את האירוע הראשון קיימנו ב"מסעדה הישראלית" בדהרמקוט. הפקתי אותו במסגרת פעילותי כחבר הנהלה בעמותת "ידידי טיבט בישראל" (יטי"ב), אליה הצטרפתי זמן קצר לפני צאתי למסע בהודו. חברים טיבטים הפעילים בעמותות בדהרמסלה, שאותם זכיתי להכיר במהלך שהותי שם, סיפרו למשתתפים על ההיסטוריה של טיבט ועל האירועים הקשים שהתרחשו בה באותם ימים בעקבות המחאה.
בעקבות הצלחת האירוע, החלטנו להפיק אירוע נוסף. מכיוון שמי שהנחתה את האירוע הראשון, טיבטית הנשואה לישראלי, היתה אז בביקור בישראל, את האירוע השני ,אותו קיימנו ב-one-nest בבהגסו שבבעלות חבר ישראלי, הנחיתי בעצמי. גם באירוע הזה, פעילים חברתיים טיבטים סיפרו את סיפורה של טיבט בעבר ובהווה, אך הפעם, בחלקו השני של האירוע, חברים שהתנדבו באותם ימים בדהרמסלה, נתנו גם דוגמאות מה אפשר לעשות כדי לעזור. האירוע היה מרגש ועורר הדים טובים. אלה דברי הסיכום שנשאתי בסופו.
החלטנו להפיק אירוע שלישי במתכונת דומה...
Find us on Facebook
 |
|---|
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |